Does the Ketubah constitute a ceremonial element, or is it actually a legal contractual document of consequence?
Many couples tend not to attach importance to this, but the Ketubah signed by the groom has definite legal consequence — a wife can, upon termination of the marriage, demand payment of the sum the groom committed to in the Ketubah.
הכתובה מהווה סוג של הסכם ממון שנוצר בעיקרו כחובות הבעל לרעייתו: החתן מחוייב ב"שארה, כסותה ועונתה". בכתובה יש סעיף כספי בו מתחייב החתן, בכדי להבטיח את פרנסת האשה עם הגרושין (שלא באשמתה) , פטירת בעלה או באם עזב הבעל את הבית ומסרב לחיות עם האשה.
Restrictions on the Ketubah sum: the issue of the sum in the Ketubah is a problematic topic, discussed considerably in rabbinical courts, with no sweeping decision. On one hand, the sum in the Ketubah should be reasonable, since under state law, property and money are divided equally upon divorce — and if the husband wrote an exaggerated sum in the Ketubah and the wife claims payment of her Ketubah upon divorce, in such a case the husband could be left destitute by the matter.
בית הדין הרבני הגדול קבע סכומי מינימום ומקסימום בכדי שבני זוג לא יצאו מפרופורציות והסכומים עומדים על הטווח של בין 36,000 ש"ח ל- 120,000 ש"ח, סכומים אלו נחשבים לסבירים ולא מוגזמים. עם זאת ישנם מספר בתי דין שאישרו סכומים הגדולים בהרבה. מכאן אנו למדים שהנושא תלוי בהרכב בית הדין הספציפי.
To prevent additional problems arising from the divorce, couples determine, as part of the divorce agreement, the wife's waiver of her right to receive funds for the groom's commitment in the Ketubah — in order to prevent additional claims by the wife to the rabbinical court regarding the Ketubah.